דילוג לתוכן הראשי
36APRO— לדף הביתשלחו ידיעה

איך אפליקציית מעקב טיסות יודעת איפה המטוס — ולמה לפעמים היא לא

המטוס משדר את המיקום שלו בעצמו, וקולטנים של מתנדבים בבית קולטים אותו. זה מסביר גם למה מעל האוקיינוס התמונה נעלמת.

שדה תעופה מהאוויר
שדה תעופה מהאוויר | צילום: Ken Lund from Reno, Nevada, USA / Wikimedia Commons

המטוס משדר בעצמו את המיקום, הגובה והמהירות שלו, פעמיים בשנייה, בשידור פתוח שכל אחד יכול לקלוט.

התקן נקרא ADS-B, והוא מה שמניע את כל אפליקציות המעקב.

מי קולט

רשת של אלפי קולטנים קטנים, רובם אצל חובבים בבית, שמחוברים לאינטרנט ומזרימים את מה שהם שומעים.

זה מסביר את הפער בכיסוי. באירופה, בישראל וברוב ארצות הברית יש קולטן כמעט בכל עיר, ולכן המעקב רציף. מעל אוקיינוס, מדבר או אזור דליל אין מי שיקלוט, והמטוס נעלם מהמפה.

הוא לא נעלם באמת. הוא ממשיך לשדר, פשוט אין אוזן בטווח.

ומה שממלא את החורים

שתי טכנולוגיות. הראשונה היא קליטה מהחלל: לוויינים שמצוידים בקולטני ADS-B מכסים את האוקיינוסים, וזה מה שמאפשר לאפליקציות להראות טיסות מעל האטלנטי.

השנייה היא MLAT, שיטה שמחשבת מיקום לפי הפרשי זמן ההגעה של אותו שידור לכמה קולטנים. היא עובדת גם על מטוסים ישנים שאין להם ADS-B, ובלבד שארבעה קולטנים שומעים אותם בו זמנית.

איפה זה נראה ואיפה זה נגמר

סביב שדות תעופה הכיסוי הכי צפוףצילום: Ken Lund from Reno, Nevada, USA / Wikimedia Commons
מרגע ההמראה המטוס משדרצילום: Ken Lund from Reno, Nevada, USA / Wikimedia Commons
ומעל האוקיינוס, רק לוויין קולטצילום: Tobias1984 / Wikimedia Commons
ובישראל, הכיסוי הקרקעי כמעט מלאצילום: Wikimedia Commons

ולמה זה חוקי בכלל

זו השאלה הראשונה שאנשים שואלים, והתשובה פשוטה: השידור לא מוצפן, והוא לא נועד להיות סודי.

ADS-B תוכנן כשכבת בטיחות. מטוס שמשדר את מיקומו לכולם מאפשר למטוסים אחרים לראות אותו ישירות, בלי תלות במכ״ם קרקעי. באזורים שאין בהם כיסוי מכ״ם — מעל אוקיינוס, מעל מדבר — זה מה שמחליף אותו.

העובדה שגם חובבים יכולים לקלוט את זה היא תוצר לוואי, לא פרצה. הרגולטורים בארצות הברית ובאירופה חייבו את התקן בדיוק כדי שהתמונה תהיה זמינה לכולם.

מה עוד אפשר לקרוא מהמסך

השידור כולל יותר ממיקום, ומי שיודע להסתכל מקבל תמונה מלאה.

**גובה ומהירות אנכית** מראים אם המטוס מטפס, יורד או משייט. ירידה מוקדמת מהצפוי היא לפעמים הסימן הראשון להסטה.

**קוד המשדר** הוא ארבע ספרות שמקצה הפיקוח. שלושה קודים שמורים למצוקה: 7500 לחטיפה, 7600 לתקלת קשר, 7700 למצב חירום כללי. הם מופיעים בחלק מהאפליקציות, והם נדירים.

**מספר הזנב** מזהה את המטוס הפיזי, ודרכו אפשר לראות איפה הוא היה קודם. זו הדרך הכי מהירה לדעת אם הטיסה שלכם תאחר: אם המטוס שאמור להטיס אתכם עדיין לא המריא מהיעד הקודם, השעה שעל הלוח כבר לא נכונה.

זה, לדעתנו, השימוש הכי מועיל באפליקציות האלה. לא מעקב, אלא לדעת שעתיים לפני כולם.

ולמה חלק מהמטוסים לא מופיעים

שלוש סיבות, וכולן לגיטימיות.

מטוסים צבאיים ומטוסי מדינה לרוב אינם משדרים או מסוננים. מטוסים פרטיים יכולים לבקש הסתרה מרשימות ציבוריות. ומטוסים ישנים שאינם מצוידים ב-ADS-B מופיעים רק אם MLAT מצליח לחשב אותם.

ואם אתם עוקבים אחרי טיסה של מישהו — שווה לדעת שהעיכוב בין המציאות למסך הוא לרוב שניות בודדות, אבל בחלק מהאזורים הוא מגיע לדקות. אל תסיקו מזה שהמטוס עצר.

בשורה התחתונה

  • MLAT מחשב מיקום לפי הפרשי זמן הגעה לכמה קולטנים ודורש קליטה מרובה
  • קליטת ADS-B מלוויין מאפשרת כיסוי מעל אוקיינוסים
  • מטוסים צבאיים ומטוסי מדינה לרוב אינם מוצגים ברשתות מעקב אזרחיות

כתבות קשורות

לכל החדשות ←
אולם היוצאים בנמל התעופה בן-גוריון
טכנולוגיית תיירות

eSIM, סים מקומי או רומינג — ההשוואה שתלויה בדבר אחד

טרמינל 3 בנמל התעופה בן‑גוריון
טכנולוגיית תיירות

הגבול הופך לביומטרי. מה זה משנה בתור, ומה נשמר עליכם

שדה תעופה מהאוויר
טכנולוגיית תיירות

למה אותה טיסה מופיעה בשלושה מחירים בשלושה אתרים