דילוג לתוכן הראשי
36APRO— לדף הביתשלחו ידיעה

איך בוחרים חברת שיט — וההבדל שמשנה יותר מהמסלול

אנשים בוחרים קרוז לפי הנמלים ומגלים על הסיפון שהם בחרו את המוצר הלא נכון. ההבדל בין חברות השיט אינו לאן הן מפליגות אלא למי הן בנויות.

סיפון הבריכה באניית קרוז
סיפון הבריכה באניית קרוז | צילום: slgckgc / Wikimedia Commons

רוב האנשים בוחרים קרוז לפי המסלול. זו הבחירה הפחות חשובה.

המסלולים דומים מאוד בין חברות — הים התיכון מציע את אותם נמלים לכולן. מה שמשתנה לגמרי זה האונייה, הקהל, והמודל הכלכלי.

וזה מה שקובע אם החופשה הייתה מה שציפיתם.

שלוש משפחות של חברות

זו החלוקה שעובדת, והיא חשובה יותר מכל שם מותג.

**המונית.** אניות ענק, אלפי נוסעים, פארק שעשועים צף. המחיר הבסיסי נמוך, והמודל בנוי על מה שקונים על הסיפון: משקאות, מסעדות בתוספת, טיולי חוף, ספא. מתאים למשפחות עם ילדים ולמי שרוצה הרבה פעילות.

**הפרימיום.** אניות בינוניות, פחות נוסעים, יותר כלול במחיר. הקהל מבוגר יותר, הקצב רגוע יותר, והמסעדות פחות עמוסות. המחיר גבוה יותר בהתחלה ולעיתים קרובות דומה בסוף.

**הלוקסוס והמשלחות.** אניות קטנות, כמעט הכול כלול, נמלים שאניות גדולות לא נכנסות אליהם. יקר משמעותית, וזה מוצר אחר לגמרי.

רוב האכזבות שאנחנו שומעים נובעות מכך שמישהו קנה מונית וציפה לפרימיום. המחיר היה הסימן, והוא לא נקרא.

המספר שמסביר הכול

יש מדד אחד שאומר יותר מכל תיאור: **יחס נוסעים לשטח**, ולעיתים מוצג כיחס נוסעים לצוות.

הוא לא תמיד מפורסם בבירור, ואפשר להעריך אותו: מספר הנוסעים חלקי גודל האונייה. ככל שהיחס נמוך יותר, כך פחות צפוף בבריכה, בתורים ובמסעדות.

שתי אניות שמפליגות לאותם נמלים באותו שבוע יכולות להיות שונות בזה פי שניים. וזה, בפועל, ההבדל בין חופשה נעימה לבין שבוע של תורים.

אותו ים, מוצרים שונים

סיפון בריכה באונייה גדולה. תלוי כמה אנשים עליוצילום: slgckgc / Wikimedia Commons
ובשעת בוקר, אותו סיפון נראה אחרת לגמריצילום: Martin Falbisoner / Wikimedia Commons
תא עם מרפסת. ההפרש במחיר מורגש בימי יםצילום: Captain-tucker / Wikimedia Commons
והנמלים — החלק שכמעט זהה בין כולןצילום: Norbert Nagel / Wikimedia Commons

ושווה לדעת על מה שלא מופיע בהשוואות: אניות מפרסמות "קיבולת" לפי תפוסה כפולה בתא, אבל תאים רבים מכילים שלושה או ארבעה. אונייה שמוגדרת ל-3,000 נוסעים מפליגה בקיץ עם 3,600 ויותר, וכל התורים והמתקנים מרגישים את ההפרש.

ומה עם המשפחה שנוסעת איתכם

קרוז נמכר כמוצר אחד, והוא בפועל כמה מוצרים שונים לאותה משפחה — וזה מה שקובע אם כולם יהיו מרוצים.

ילדים בגילי 4 עד 11 מקבלים ברוב האניות המוניות מועדון עם צוות ופעילות, וזה עובד מצוין. בני נוער מקבלים לרוב מרחב נפרד ופחות תוכן, ולפעמים משתעממים.

ומבוגרים שנוסעים עם ילדים: תבדקו אם יש שירותי שמרטפות בערב ובאיזו תוספת, כי זה ההבדל בין ארוחת ערב זוגית לבין שבוע בלעדיה.

באניות פרימיום התמונה הפוכה — שקט יותר, ופחות מה לעשות עם ילדים.

התא, ולמה זו ההחלטה השנייה בחשיבותה

אחרי בחירת החברה, סוג התא הוא מה שקובע את החוויה — ויותר ממה שאנשים מניחים.

**תא פנימי** הוא ללא חלון, זול משמעותית, וחשוך לגמרי. מי שישן טוב בחושך יאהב אותו; מי שרגיש לתנועה יסבול בו, כי אין נקודת ייחוס.

**תא חיצוני** עם צוהר נותן אור ואופק בלי מרפסת, וזו לרוב נקודת האיזון הטובה במחיר.

**מרפסת** היא ההפרש הגדול במחיר, והיא שווה את זה בעיקר בהפלגות עם ימי ים רבים או בנופים שרואים מהאונייה — פיורדים, אלסקה, יוון.

ומיקום: אמצע האונייה ונמוך יציב יותר, ומעל מועדון או מתחת לסיפון בריכה רועש בשעות שלא תרצו.

מה לבדוק לפני שסוגרים

ארבע שאלות, וכולן ניתנות לבירור בחמש דקות.

**גיל האונייה ומתי שופצה.** אניות מפליגות עשרות שנים ועוברות שיפוץ כל כמה שנים. אונייה בת 20 ששופצה לפני שנתיים טובה יותר מאונייה בת 12 שלא נגעו בה.

**מה כלול ומה לא.** בחברות המוניות, כמעט הכול מעבר לבופה ולמים הוא בתוספת. שווה לחשב מראש כמה תוציאו בפועל.

**דמי שירות.** נגבים אוטומטית לכל יום ולכל נוסע, ולרוב אינם מופיעים במחיר המפורסם. במשפחה של ארבעה לשבוע, זה סכום משמעותי.

**ושפת האונייה.** אניות שפועלות בשוק האיטלקי או הגרמני מנהלות חלק מהפעילות בשפה המקומית. זה לא נכתב בקטלוג וזה מורגש מהיום הראשון.

ושווה לבדוק גם מאיפה האונייה מפליגה בפועל. נמל שנקרא על שם עיר גדולה נמצא לפעמים שעה ממנה — צ׳יביטווקיה מול רומא היא הדוגמה המוכרת. זה משנה את התכנון של יום ההגעה ואת עלות ההעברה, ולפעמים גם מחייב לילה נוסף.

ומתי מזמינים

קרוזים מתומחרים אחרת מטיסות, וזה משנה את האסטרטגיה.

חברות פותחות מכירה שנה עד שנתיים מראש, ובשלב הזה המחיר נמוך ויש בחירה מלאה של תאים. ככל שמתקרבים, המחיר עולה — עד לשלב מסוים.

ואז, כשנשארים תאים לא מכורים כמה שבועות לפני, המחיר יכול לצנוח. אונייה שמפליגה חצי ריקה היא הפסד מוחלט, ולכן חברות מעדיפות למכור בזול.

מי שגמיש בתאריך ולא אכפת לו איזה תא — כדאי לו לחכות. מי שרוצה תא מסוים, תאריך מסוים, או נוסע עם משפחה — כדאי לו להזמין מוקדם, כי המבצעים של הרגע האחרון הם על מה שנשאר.

ומה ששווה לישראלים במיוחד

שתי נקודות שלא מופיעות בהשוואות כלליות.

**כשרות.** חלק מהחברות מציעות ארוחות כשרות מוזמנות מראש, בהיקף ובהכשר שמשתנים. זה דורש בירור ספציפי מול החברה ולא הסתמכות על הקטלוג.

**ונמל ההמראה.** כשאין הפלגות מישראל, הטיסה לנמל היא רכיב נפרד עם סיכון נפרד. אנחנו לא ממליצים לטוס ביום ההפלגה, גם כשזה נראה אפשרי.

ההמלצה שלנו למי שמפליג בפעם הראשונה: אונייה בינונית, שבעה ימים, ים תיכון. זה המוצר שהכי קשה להתאכזב ממנו, וממנו קל להבין מה תרצו בפעם הבאה.

בשורה התחתונה

  • דמי שירות נגבים לרוב לכל יום ולכל נוסע ואינם כלולים במחיר המפורסם
  • יחס נוסעים לשטח או לצוות הוא מדד מרכזי לצפיפות הנחווית באונייה
  • חברות שיט נחלקות במודל התמחור בין כאלה שנשענות על רכישות על הסיפון לבין כאלה שכוללות יותר במחיר

כתבות קשורות

לכל החדשות ←
סיפון עליון באניית קרוז
קרוזים

מחלת ים בקרוז: מה שבאמת עוזר, ומה שמוכרים לכם

סיפון הבריכה באניית קרוז
קרוזים

חבילת המשקאות בקרוז: החישוב שאף אחד לא עושה לפני שהוא קונה

סיפון הבריכה באניית קרוז
קרוזים

איך קוראים תוכנית הפלגה — ולמה "יום בסנטוריני" זה לפעמים ארבע שעות

איך בוחרים חברת שיט — וההבדל שמשנה יותר מהמסלול | 36A