על מה אתם באמת טסים מנתב״ג, ואיך זה מגיע לרוחב המושב שלכם

סוג המטוס מופיע בכל הזמנת טיסה, בשורה קטנה ליד מספר הטיסה. רוב הנוסעים לא פותחים אותה אף פעם.

וזה חבל, כי אותה שורה קובעת שלושה דברים שמרגישים לכל אורך הטיסה: כמה רחב המושב, כמה רועש התא, וכמה מיובשים אתם יוצאים ממנו.

בניגוד לכמעט כל שאר הפרטים בהזמנה, את אלה אי אפשר לשדרג בתוספת תשלום. הם נסגרים ברגע שבחרתם טיסה.

אז הנה מה שבאמת טס מנתב״ג, לפי קטגוריות, ומה כל קטגוריה עושה לכם.

רוחב אי אפשר לקנות. מרווח רגליים כן

זו ההבחנה שמסדרת את כל השאר, וכדאי להתחיל בה.

מרווח הרגליים נקבע על ידי חברת התעופה. היא מחליטה כמה שורות לדחוס לאותו גוף, והיא מוכרת לכם שורה מרווחת יותר בתוספת תשלום.

רוחב המושב נקבע על ידי המטוס. קוטר הגוף קבוע, מספר המושבים בשורה נקבע בתצורה, והחילוק בין השניים הוא הרוחב שלכם. אין מה לשלם עליו ואין איפה לשדרג אותו.

לכן שתי טיסות באותו מחיר ובאותה שעה יכולות להיות שתי חוויות שונות לגמרי, וההפרש כולו מוסתר בשדה אחד שאף אחד לא פותח.

צר-גוף לאירופה: מה ההבדל בין דור ותיק לדור חדש

רוב הטיסות מנתב״ג לאירופה מתבצעות בשתי משפחות מטוסים: משפחת A320 של איירבוס ומשפחת 737 של בואינג. שתיהן שישה מושבים בשורה, שלושה מכל צד של מעבר אחד.

בתוך כל משפחה יש דור ותיק ודור חדש. אצל איירבוס החדש נקרא neo, ואצל בואינג הוא נקרא MAX.

ההבדל המרכזי ביניהם הוא המנוע, ומה שהוא עושה לאוזניים שלכם.

מנוע הדור החדש נושא מאוורר רחב בהרבה מקודמו. מאוורר רחב דוחף נפח אוויר גדול יותר במהירות נמוכה יותר, וזה מה שמוריד את הרעש.

התוצאה מורגשת בעיקר בשורות האחוריות, שיושבות מאחורי הכנף ובתוך זרם האוויר של המנוע. אם אתם רגישים לרעש, זה ההבדל היחיד בין הדורות שתשימו לב אליו בפועל.

כל השאר, טווח וצריכת דלק, נוגע לחברת התעופה ולא לכם.

ויש סייג הפוך שכדאי להכיר: מטוס חדש אינו בהכרח תא נוח יותר. חברה יכולה לקבל דגם חדש ולהתקין בו מושבים דקים במיוחד כדי לדחוס שורה נוספת, וזה מוחק חלק מהרווח.

ומה ההבדל בין A320 ל-737

לא במקום שבו מחפשים אותו.

גוף ה-A320 רחב מגוף ה-737 בכ-20 סנטימטר, ושניהם נושאים שישה מושבים בשורה. ההפרש מתחלק בין שישה מושבים ומעבר אחד, ולכן הוא מגיע למושב שלכם כסנטימטר או שניים.

סנטימטר נשמע זניח, והוא לא זניח ברוחב כתפיים בטיסה של חמש שעות. הוא עדיין קטן בהרבה מההפרש שתצורת המושבים עושה בגוף רחב.

ויש הבדל שני, והוא פנימי לכל משפחה: דגם ארוך יותר אינו רחב יותר. A321 נושא יותר נוסעים מ-A320 באותו רוחב, וכך גם הדגמים הארוכים של ה-737.

אורך מוסיף שורות, לא סנטימטרים. חיפוש אחרי הדגם הארוך של המשפחה יקנה לכם בעיקר תור ארוך יותר בירידה.

גוף רחב: כאן ההבדל הוא כמה יושבים בשורה

בקווים הרחוקים מנתב״ג פוגשים בעיקר ארבעה דגמים: בואינג 787, איירבוס A350, איירבוס A330 ובואינג 777.

ובקטגוריה הזאת שם הדגם פחות חשוב מהמספר שמסתתר מאחוריו, כלומר כמה מושבים החברה בחרה לשים בשורה.

ה-777 הוא הדוגמה החדה ביותר. הוא תוכנן בתשעה מושבים בשורה, ורוב החברות מפעילות אותו היום בעשרה. אותו גוף בדיוק, מושב צר משמעותית.

ה-787 הוא תשעה בשורה כמעט תמיד, ומעט חברות מפעילות אותו בשמונה בתצורה מרווחת יותר.

ה-A350 הוא תשעה בשורה, בגוף רחב מזה של ה-787. זה הופך אותו לאחד הרחבים בקטגוריה בתצורה הרגילה.

וה-A330 הוא שמונה בשורה, בתצורה של שניים-ארבעה-שניים. הוא הוותיק שבחבורה והוא עדיין מהנוחים שבה, במיוחד לזוגות: שני מושבים צמודים לחלון בלי שכן שלישי.

אם אתם משווים בין שתי טיסות רחוקות, זו הבדיקה שמחזירה הכי הרבה. עשרה בשורה מול תשעה מורגש כבר בשעה הראשונה, והוא נמשך עד הנחיתה.

מרוכב מול מתכת, ולמה זה מגיע רק בסוף

ה-787 וה-A350 בנויים מחומרים מרוכבים. ה-777 וה-A330 בנויים ממתכת. ההבדל מגיע אליכם בשתי דרכים.

הראשונה היא לחץ התא. גוף מרוכב עמיד יותר בפני העומס החוזר של הפרשי לחץ, ולכן אפשר לשמור בו על לחץ פנימי גבוה יותר. בפועל אתם יושבים בגובה מדומה נמוך יותר, קרוב יותר לגובה שבו הגוף שלכם מרגיש בסדר.

השנייה היא לחות. מתכת מחלידה בלחות, ולכן במטוס ממתכת מייבשים את אוויר התא בכוונה. גוף מרוכב לא מחליד, ואפשר להשאיר בו לחות גבוהה יותר.

ההשפעה מצטברת ולא מיידית. בשעה הראשונה לא תרגישו כלום. בשעה העשירית תרגישו את זה בגרון, בעיניים, ובכאב הראש שלא הגיע.

לכן בטיסה של ארבע שעות זה לא שיקול, ובטיסה של אחת עשרה שעות זה אחד השיקולים החזקים שיש.

גובה, חלונות ותחושת מקום

גובה התא הוא מה שקובע אם המטוס מרגיש גדול, והוא נבדל בין הקטגוריות יותר משנדמה.

בצר-גוף התקרה נמוכה והקשת צרה, ומי שגבוה מרגיש את זה כשהוא עומד במעבר. בגוף רחב יש קשת גבוהה, ובדגמים החדשים גם תאורה שמדגישה אותה בכוונה.

והחלונות משתנים גם הם. ה-787 נושא את החלונות הגדולים ביותר בקטגוריה, והם מעומעמים אלקטרונית במקום בתריס מכני.

לזה יש צד שני: הצוות יכול לעמעם את כל החלונות מרכזית. מי שרצה להסתכל החוצה בטיסת יום פשוט לא יכול, וזה מפתיע נוסעים בפעם הראשונה.

ה-A350 נושא חלונות גדולים מאלה של ה-A330, עם תריס רגיל. אם צילום מהחלון חשוב לכם, זה ההבדל שכדאי לבדוק.

רעש הוא גם עניין של איפה אתם יושבים

רעש בתא אינו מספר אחד שמודבק לדגם.

במטוס סילוני שמנועיו תלויים על הכנף, כלומר כמעט כל מה שיוצא מנתב״ג, השורות שלפני הכנף שקטות מהשורות שאחריה. זרם האוויר של המנוע נמתח לאחור לאורך הגוף. במטוסים שמנועיהם מותקנים בזנב התמונה מתהפכת, והשורות האחוריות הן הרועשות.

לכן אותה טיסה, באותו מטוס, נשמעת אחרת בשורה 12 ובשורה 34. ההפרש הזה לפעמים גדול מההפרש בין דור ותיק לדור חדש.

במטוס מדחף זה מודגש והמיקום שונה: הרועשות הן השורות שבמישור המדחפים, והן יושבות בערך באמצע התא.

אם יש לכם בחירת מושב חופשית, זה שיקול ששווה יותר מהוויכוח בין חלון למעבר.

אזוריים: הקטגוריה שכמעט אף אחד לא בודק

בקווים הקצרים והדקים, ובקו הפנימי בישראל, מופיעים מטוסים קטנים יותר. הם שונים זה מזה יותר מכל שאר הקטגוריות.

מה שעומד בשער

מטוסי E-Jet של אמברר, ובראשם ה-E195, נושאים ארבעה מושבים בשורה: שניים ושניים. אין בהם מושב אמצעי בכלל.

מי ששונא להיתקע באמצע צריך לדעת שזו הקטגוריה היחידה שבה הבעיה פשוט לא קיימת.

ה-A220 הוא חמישה בשורה, שניים ושלושה, ותוכנן עם מושבים רחבים יחסית לגודלו. הצד של השניים בו הוא מהנוחים שתפגשו בטיסה קצרה.

וה-ATR הוא מטוס מדחף. הוא טס נמוך ואיטי יותר, הוא רועש יותר מכל סילוני, והוא מרגיש יותר טלטולים באוויר לא יציב.

יש לו גם יתרון אמיתי: הוא נוחת במסלולים קצרים שמטוס סילון לא יכול לגעת בהם, וזו הסיבה שהוא מופיע בקווים שבהם הוא מופיע.

אם הטיסה קצרה משעה, ההבדל הזה שולי. אם היא נמשכת שעתיים, כדאי לדעת מראש למה אתם נכנסים.

איפה בדיוק לבדוק את זה לפני שאתם משלמים

ארבעה מקומות, וכולם כבר קיימים במסך שאתם רואים.

הראשון, בתוצאות החיפוש עצמן. באתר של חברת התעופה סוג המטוס יושב מאחורי הקישור ״פרטי הטיסה״ או ״פרטים״ שליד כל אפשרות. במנועי חיפוש כלליים הוא מוצג בהרחבת השורה, יחד עם מספר הטיסה ומשך הטיסה.

אם אתם קונים דרך סוכן, אפשר פשוט לבקש. הנתון נמצא אצלו על המסך והוא לוקח לו שנייה.

השני, אישור ההזמנה. אחרי הרכישה סוג המטוס מופיע בפירוט הקטע, לעיתים כשם מלא ולעיתים רק כקוד בן שלושה תווים.

השלישי, ואולי המועיל מכולם: מפת המושבים. ברגע שאתם בוחרים מושב אתם רואים את התצורה במו עיניכם, בלי להסתמך על שם דגם.

ספרו כמה אותיות יש בשורה. שלוש ועוד שלוש זה צר-גוף. שלוש-שלוש-שלוש זה תשעה בשורה. שלוש-ארבע-שלוש זה עשרה, וזה הרגע לשקול מחדש.

הרביעי, אתרי מעקב טיסות. הזינו את מספר הטיסה ותראו איזה מטוס ביצע אותה בימים האחרונים. זה חושף פער בין מה שמוצג במכירה לבין מה שבאמת טס, והפער הזה נפוץ יותר ממה שנדמה.

הקוד בן שלושת התווים, ומה הוא מסתיר

בתוך אישור ההזמנה סוג המטוס מופיע לרוב כקוד קצר. שווה להכיר כמה מהם, כי אותם קודים חוזרים כל הזמן.

בצר-גוף: 738 הוא 737-800 מהדור הוותיק, ו-7M8 הוא 737 MAX 8. הקוד 320 הוא A320 ותיק, 32N הוא A320neo, ו-32Q הוא A321neo.

בגוף רחב: 789 הוא 787-9, 359 הוא A350-900, 333 הוא A330-300, ו-77W הוא 777-300ER.

ובאזוריים: E95 הוא ה-E195 של אמברר, ו-295 הוא הדור החדש שלו, E195-E2. הקוד 223 הוא A220-300, ו-AT7 הוא ATR 72.

הכלל המהיר: האות N או Q בקוד של איירבוס מסמנת דור חדש במשפחת ה-A320, והצירוף 7M אצל בואינג עושה את אותו דבר. הכלל לא עובד על כל איירבוס. ה-A330neo, למשל, מופיע כ-339 בלי שום אות.

ואיפה זה מטעה

שלושה סייגים, וכולם אמיתיים.

הראשון: סוג המטוס שמוצג בהזמנה אינו התחייבות. חברות מחליפות ציוד לפי צורך תפעולי, לפעמים באותו יום, ומי שקנה בגלל הדגם עלול לטוס באחר בלי פיצוי.

השני: אותו דגם אצל שתי חברות הוא שתי חוויות. התצורה, דגם המושב ומרווח הרגליים נבחרים על ידי החברה, ולכן 787 של אחת ו-787 של אחרת יכולים להיות רחוקים זה מזה יותר מ-787 ו-A350.

השלישי: גיל התא. מטוס בן שנתיים ומטוס בן שתים עשרה מאותו דגם נבדלים במסכים, בשקעים ובמצב הריפוד, והדגם לא מספר לכם את זה.

לכן הבדיקה הנכונה היא של הקו הספציפי בתאריך הספציפי, ולא של החברה בכללותה ולא של הדגם בכללותו.

מה לעשות עם זה בפועל

לא להפוך את זה לפרויקט. שלוש דקות מספיקות, והן מתחלקות לפי אורך הטיסה.

בטיסה קצרה לאירופה, בדקו דבר אחד: האם זה דור חדש. אם אתם רגישים לרעש זה כל ההבדל, ואם לא, תתעלמו ותבחרו לפי מחיר ושעה.

בטיסה רחוקה, בדקו כמה מושבים יש בשורה ובאיזה חומר בנוי הגוף. שתי הבדיקות האלה מסבירות את רוב ההפרש בין טיסה שגומרים בסדר לטיסה שגומרים שבורים.

ובטיסה קצרה מאוד, בדקו אם זה מדחף. לא כדי להימנע ממנו, אלא כדי לא להיות מופתעים.

אישית, זה השדה הראשון שאני פותח כששתי אפשרויות עולות אותו דבר. הוא לוקח שנייה אחת, והוא היחיד בכל מסך ההזמנה שאי אפשר לתקן אותו אחר כך בכסף.