לטוס לא מנתב״ג: מה אפשר להזמין היום מחיפה ומרמון, ומתי זה באמת חוסך

לישראל יש שני שדות תעופה בינלאומיים מלבד נתב״ג, ומשניהם יוצאות היום טיסות שאפשר להזמין: חיפה ורמון.

זו לא הבטחה עתידית. יש לוח טיסות, יש כרטיסים, ויש אנשים שטסים.

השאלה היחידה שמעניינת אתכם היא אם אתם אחד מהם. התשובה תלויה כמעט לגמרי בשני נתונים פיזיים, ובשניהם אין שום דבר מסתורי.

חיפה: אורך המסלול קובע את כל לוח הטיסות

המסלול בנמל התעופה חיפה באורך 1,318 מטר. זה הנתון היחיד שצריך כדי להבין את כל רשימת היעדים משם.

מסלול באורך כזה לא מאפשר להפעיל מטוסי סילון נוסעים מהסוג שממלא את נתב״ג. אייר חיפה, החברה היחידה שמפעילה משם קווים סדירים, טסה במטוסי ATR 72-600 — טורבו-פרופ אזורי.

טורבו-פרופ אזורי מגיע פחות רחוק וטס לאט יותר. הוא מצוין לשעתיים באוויר, והוא לא בנוי לחמש.

ומכאן רשת היעדים מחיפה, כפי שהיא בפועל: לרנקה ופאפוס בקפריסין; אתונה, סלוניקי, רודוס, מיקונוס, כרפתוס והרקליון ביוון; וסופיה בבולגריה.

תעברו על הרשימה שוב. כולה אגן הים התיכון המזרחי. אין שם לונדון, אין רומא ואין דובאי, וזה לא בגלל שאף אחד לא חשב על זה.

מה באמת שווה בחיפה, ולמי

אם אתם גרים בצפון, החיסכון כאן הוא לא במחיר הכרטיס. הוא בשעתיים או שלוש של נסיעה, ובכל מה שנגרר אחריהן.

שדה קטן פירושו זמן שהייה קצר לפני הטיסה, חניה שנמצאת ליד הטרמינל ולא בקצה השני של אזור שלם, ומעט מאוד הליכה מהכניסה עד השער.

מי שיוצא מקריית שמונה או מהכרמל לנתב״ג יודע כמה מהיום נבלע בכביש ובחניון, ואיזו שעת יציאה מטורפת מכתיבה טיסה של שש בבוקר.

הרווח האמיתי בחיפה נמדד בשעות, לא בשקלים. גם אם הכרטיס יקר קצת יותר מהמקבילה שיוצאת מנתב״ג, לצפוניים זה עדיין מסתדר.

אם אתם מגוש דן, החשבון מתהפך לגמרי. נסיעה לחיפה כדי לחסוך נסיעה לנתב״ג היא לא חיסכון, וגם רשת היעדים משם קצרה מדי מכדי לפצות.

ושווה לדעת מראש: מטוס אזורי קטן מגביל גם את מה שאתם מעלים איתכם לתא. תבדקו את מדיניות המזוודות לפני שאתם אורזים תיק עלייה בגודל שאתם רגילים אליו.

עונתיות היא הסיכון שאף אחד לא בודק

חלק מהיעדים מחיפה הם קווים עונתיים, ולא כולם באותה עונה. היעדים היווניים הקיציים נעלמים מהלוח בחורף, ואילו סופיה וסלוניקי הן דווקא קווי חורף שלא בהכרח יופיעו בקיץ.

קו עונתי משנה שני דברים בחוויה שלכם, ושניהם לא מופיעים במחיר.

הראשון: אם הטיסה שלכם מבוטלת, אין טיסה נוספת באותו יום ולפעמים אין באותו שבוע. בקו יומי מנתב״ג יש כמעט תמיד חלופה.

השני, והנפוץ יותר: כרטיס החזרה שלכם תלוי בכך שהקו עדיין יפעל בתאריך החזרה. חופשה שיוצאת בסוף הקיץ וחוזרת אחרי החגים יכולה ליפול בדיוק על הקצה.

תבדקו את תאריך החזרה בנפרד מתאריך היציאה. זו הטעות הכי נפוצה בשדות משניים, בכל העולם.

רמון: שדה גדול בלי עיר גדולה

רמון הוא ההפך הגמור מחיפה. הוא נפתח בינואר 2019 עם מסלול של 3,600 מטר, והוא בנוי לקלוט מטוסי גוף רחב.

הוא יושב בבקעת תמנע, 18 קילומטר צפונית לאילת. משם לעיר נוסעים בקווי אוטובוס 30 ו-50, נסיעה של כ-40 דקות.

מבחינה טכנית, כמעט כל מה שנוחת בנתב״ג יכול לנחות גם שם. מה שחסר לו זה נוסעים.

כתבנו כאן בעבר על השאלה למה זה ככה מבחינה מבנית. הפעם מעניין אותנו משהו צר וישים יותר: מה אפשר להזמין ברמון עכשיו, ומתי זה משתלם לכם.

מי טס מרמון בפועל

ארקיע וישראייר מפעילות מרמון קווי פנים לנתב״ג, ואייר חיפה מחברת את רמון לחיפה. זו הרשימה שאפשר להיכנס ולהזמין עליה כרטיס היום.

בחורף האחרון הופעלו לרמון גם טיסות שכר מפריז שארל דה גול, בשיתוף חברת תיירות נכנסת. אלה טיסות שנועדו להביא תיירים צרפתים לאילת, ולא קו סדיר שאתם יכולים להזמין עליו כרטיס החוצה — הבדל שקל לפספס כשקוראים רשימת יעדים של שדה תעופה.

ויז אייר סיכמה עם משרד התחבורה על פתיחת בסיס ברמון לצד בסיס בנתב״ג, עם קו ראשון לבודפשט והתחייבות לשני קווים בינלאומיים יומיים משם.

הבסיס תוכנן להיפתח עם מטוס אחד מוצב. זה מספיק כדי לקרוא לזה בסיס, וזה לא מספיק כדי לקרוא לזה רשת.

התמונה הכוללת: שדה שהטרמינל שלו תוכנן לכ-1.8 מיליון נוסעים בשנה בשלב הראשון, מפעיל היום מספר קווים שאפשר לספור על יד אחת.

לכן, לפני שאתם בונים על קו בינלאומי מרמון, תוודאו בלוח הטיסות של השדה שהוא באמת פעיל בתאריך שלכם. הודעה על קו והפעלה של קו הם שני דברים.

החשבון שמפיל את רמון, וזה לא המרחק

נניח שיוצא מרמון כרטיס לואו-קוסט זול לאירופה, ואתם גרים בגוש דן. מה קורה עכשיו?

אין רכבת לאילת. נשארות שתי אפשרויות: נסיעה ארוכה בכביש דרומה, או טיסת פנים מנתב״ג לרמון.

כאן החשבון נסגר על עצמו. כדי לנצל טיסה זולה מהשדה המשני אתם קונים כרטיס נוסף מהשדה הראשי, והכרטיס הזה אוכל את ההנחה ולעיתים גם עובר אותה.

וזה עוד לפני הזמן. טיסת פנים דורשת הגעה מוקדמת, המתנה, ולפעמים לינה נוספת כדי לא לרוץ בין שתי טיסות.

הנקודה החשובה מכולן: טיסת פנים וטיסה בינלאומית שנקנו בנפרד אינן חיבור. אם הראשונה מתאחרת, אף אחד לא מחזיק לכם את השנייה ואף אחד לא מפצה.

גם המזוודה לא עוברת לבד. אתם אוספים אותה, יוצאים, ומוסרים אותה מחדש, וזה זמן שצריך לתקצב מראש.

מתי רמון כן משתלם

יש שלושה מצבים שבהם זה עובד, וכולם ספציפיים.

אתם גרים בדרום. באר שבע, הערבה, אילת עצמה. אז רמון הוא פשוט השדה שלכם, ונתב״ג הוא זה שדורש נסיעה ארוכה.

אתם ממילא מתכננים חופשה באילת, ורוצים להמשיך ממנה החוצה או להגיע אליה מבחוץ. הנסיעה לאילת כבר משולמת בכל מקרה, ולכן היא לא נספרת פעמיים.

השדות האחרים

או שההפרש במחיר גדול מספיק. וזה נמדד ולא מוערך: ההפרש חייב לכסות את כרטיס הפנים לשני הכיוונים, פלוס עלות של לילה נוסף שאולי תצטרכו, פלוס יום מהחופשה.

אם ההפרש לא מכסה את שלושת אלה, נתב״ג זול יותר. גם כשהמספר על המסך אומר אחרת.

מה אני בודק לפני שאני משווה מחירים בכלל

לפני שאני מסתכל על מחיר, אני מחשב את עלות ההגעה לשדה. זה שדה בטופס שאף אתר השוואה לא ממלא בשבילכם.

לתוך המספר הזה נכנסים דלק או תחבורה ציבורית, חניה לכל ימי החופשה, כרטיס פנים אם צריך, וזמן.

זמן אני מתמחר בפשטות: כמה שווה לכם יום. אם אתם מוותרים על חצי יום חופשה כדי לחסוך מאה דולר, זו לא בהכרח עסקה טובה.

ורק אחרי שיש מספר, אני משווה. ההפרש שמעניין הוא בין הסכומים המלאים, לא בין שני מחירי כרטיס.

ארבע בדיקות לפני שאתם לוחצים על הזמנה

תדירות הקו. קו שטס פעמיים בשבוע הופך כל ביטול לשלושה ימים, לא לשלוש שעות.

שעות ההמראה והנחיתה, ובעיקר בצד היעד. שדה משני בחו״ל יכול לחסוך לכם בכרטיס ולעלות לכם בהסעה ובלילה.

מי אחראי אם משהו נופל. חברה אחת לכל הדרך היא סיפור אחר לגמרי מחיבור עצמי בין שני כרטיסים נפרדים.

ומדיניות המזוודות של המטוס הספציפי, לא של החברה באופן כללי. במטוס אזורי זה שונה.

מה זה עושה למחיר שלכם גם אם לא תטוסו משם

כאן נמצא החלק שנוגע גם למי שממשיך לטוס רק מנתב״ג, ובעיקר למי שטס לאילת.

אייר חיפה הודיעה שבכוונתה להיכנס לקו נתב״ג–רמון בסוף אוקטובר 2026, בכפוף לאישור סלוטים, עם עד עשר טיסות ביום.

כדי להפעיל את זה היא מקבלת שני מטוסי ATR נוספים במהלך השנה הקרובה, לצי של שמונה.

שחקן שלישי בקו שהיו בו שניים הוא הדבר שבאמת מזיז מחירים. לא הצהרות ולא כוונות, אלא מושבים נוספים על אותו מסלול.

מי שהזמין אי פעם טיסה לאילת לשבוע של חופש גדול יודע לאן המחיר בקו הזה מסוגל לטפס.

וזה עדיין בכפוף לסלוטים, כלומר לאישור. עד שהטיסות לא מופיעות בלוח, זו תוכנית.

שלושה סימנים שכדאי לעקוב אחריהם

כל אחד מהם פומבי, ואפשר לבדוק אותו בלי גישה מיוחדת לשום דבר.

**אורך המסלול בחיפה.** התוכנית שאושרה מדברת על הארכה לאורך אפקטיבי של כ-1,600 מטר, וההארכה הזאת היא התנאי לכל הרחבה משמעותית של רשימת היעדים משם.

עד שזה קורה, כל כותרת על ״יעדים חדשים מחיפה״ מוגבלת מראש לטווח של ATR. המסלול הוא התקרה.

**כמה מטוסים ויז אייר מציבה בפועל ברמון.** בסיס עם מטוס אחד הוא הצהרת כוונות. בסיס עם שלושה או ארבעה הוא רשת שאפשר לתכנן עליה חופשה.

**תדירות הקו נתב״ג–רמון.** זה התנאי לכל השאר. ככל שיש יותר טיסות פנים זולות, כך רמון הופך זמין ממרכז הארץ, וכל קו בינלאומי משם נעשה רלוונטי ליותר אנשים.

ואם התדירות לא עולה, שום קו בינלאומי ברמון לא יחזיק לאורך זמן. אלה שני צדדים של אותו מספר.

מה אני עושה בפועל

לרוב הישראלים, נכון להיום, טיסה מחיפה או מרמון היא לא תחליף לנתב״ג. ובכל זאת ההמלצה שלי היא לבדוק את שניהם: לוקח דקה, ולפעמים בדיוק בעונה שלכם יש שם קו שמסתדר.

אני בודק את שניהם כמעט בכל חיפוש, וברוב המקרים חוזר לנתב״ג. בפעמים הבודדות שלא — היום שחסכתי היה שווה יותר מכל הפרש במחיר.